שיטות בדיקת שמן שנאי

בדיקת שמן שנאי היא צעד מכריע בהבטחת פעולה בטוחה של ציוד כוח. שיטות הבדיקה מכסות היבטים מרובים, כולל תכונות פיזיקליות, כימיות וחשמליות, כדי להבטיח ששמן השנאי שומר על ביצועים מצוינים בבידוד, פיזור חום וכיבוי קשת.

פריטי בדיקה שגרתית ושיטות מתאימות

קביעת מתח התמוטטות: משמש להערכת חוזק הבידוד של שמן שנאי. נעשה שימוש בספלי שמן מיוחדים ובמערכת אלקטרודות, והמתח גדל בהדרגה בשדה חשמלי אחיד עד שדגימת השמן מתפרקת. ערך מתח ההתמוטטות נרשם. השיטה הסטנדרטית היא GB/T 507-2002 "קביעת מתח התמוטטות של שמן בידוד". בדרך כלל, דרישת מתח ההתמוטטות עבור שמן המשמש בציוד 110kV ומעלה אינה פחותה מ-40kV.

קביעת תכולת לחות: לחות מפחיתה משמעותית את ביצועי הבידוד ומאיצה את הזדקנות השמן. שיטת קארל פישר (שיטה קולומטרית או שיטה נפחית) היא שיטה נפוצה בשימוש-בדיוק גבוה המסוגלת לזהות לחות ברמת ppm. התקן הרלוונטי הוא GB/T 7600-2014. במהלך הפעולה, תכולת הלחות של השמן נשלטת בדרך כלל מתחת ל-20~35mg/L.

קביעת ערך חומצה: משקף את מידת חמצון השמן; ערכי חומצה גבוהים מדי עלולים לשתות ציוד. חומרים חומציים בשמן עוברים טיטרציה עם תמיסת אשלגן הידרוקסיד-אתנול, והתוצאה מבוטאת כ- mgKOH/g. התקנים הרלוונטיים הם GB/T 264-1983 או SH/T 0254. במהלך הפעולה, ערך חומצת השמן לא יעלה על 0.1 mgKOH/g.

מקדם הפסד דיאלקטרי (tanδ): מאפיין את גודל אובדן בידוד השמן ומהווה אינדיקטור חשוב לשיפוט הידרדרות באיכות השמן. הוא נמדד באמצעות בודק אובדן דיאלקטרי בתנאי טמפרטורה ושדה חשמלי ספציפיים. התקן הרלוונטי הוא GB/T 5654-2007.